איך יודעים מתי לשלוח את הילד לאבחון?
היום כשרואים שילד מתנהג בצורה קצת יוצאת דופן או שהוא לא מצליח להגיע להישגים גבוהים בלימודים ואפילו סתם אם הוא מרחף קצת בשיעור ישר מתחילות המחשבות "אולי משהו לא בסדר?", "אולי צריך לשלוח אותו לאבחון?" ו-"אולי יש לו בעיות קשה וריכוז?". השאלות האלו לא היו כל כך פופולריות בעבר אבל זה לא בהכרח מתבטא בכך שהיום יש יותר ילדים שעוברים אבחונים או שיותר ילדים מקבלים הקלות, מהסיבה הפשוטה שפעם היו מתייחסים לילדים רבים בעלי לקויות למידה כעל תלמידים "מופרעים" לכל דבר שלא רוצים ללמוד.
במקרים אחרים, ההורים לא רוצים להודות בכך שיש לילד בעיה ומבחינתם אם הוא יתאמץ עוד קצת הוא יצליח להגיע להישגים טובים יותר, אבל צריך להבין שבשליחת הילד לאבחון אין שום נזק ורק תועלת תוכל לצאת מכך מכיוון שהמאבחנים יוכלו לתת להורה ולצוות החינוכי תמונת מצב מדויקת יותר על מצבו של הילד וגם כמובן טיפים כדי לשפר את יכולותיו והישגיו.
אז איך יודעים מתי לשלוח את הילד לאבחון?
בדרך כלל, ההורים או הצוות החינוכי שעובדים בצמוד לילד ישימו לב לכך רק לאחר שהילד מגיע לכיתה א' ואם לא, אז בכיתה ב'. כשהילד נמצא בגן קשה לראות את ההבדלים בינו לבין שאר הילדים, אבל בכיתה א' שעוברים הילדים מבחנים וכשהם צריכים להתמודד עם משימות זהות, ניתן לראות פערים בהישגים של הילד לעומת שאר הילדים בני גילו. במקרים אחרים, הילד יראה השתדלות ונכונות להשקיע אך התוצאות לא יהיו טובות כמצופה. במקרים כאלו, חשוב לשים ולברר האם למרות העזרה והסיוע שהוא מקבל מהצוות החינוכי והאם למרות הרצון שלו להתקדם והמאמצים הרבים שהוא עושה, הוא עדיין חסום מבחינה מסוימת ולא מצליח למנף את ההישגים שלו או שהוא מצליח להתקדם בצעדים איטיים מדי. במידה וכך, ימליץ הצוות החינוכי או יחליטו על דעת עצמם ההורים לפנות למכון אבחון על מנת לבצע אבחון דידקטי. במקרים אחרים, בהם הבעיה נראית עמוקה יותר ונובעת בגלל סיבות רגשיות או נפשיות ימליץ הבוחן לבצע אבחון פסיכודידקטי שהוא אבחון מקיף יותר שבודק לא רק את היכולות הקוגנטיביות של הילד אלא גם את הקשיים הנפשיים שלו בתחומים רבים, את האינטלגנציה ובאופן כללי את התמונה הכוללת של מצב הילד.
