איך מזהים סימנים לדיסלקציה?

על מנת להתמודד עם דיסלקציה כמו שצריך הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין קודם כל שיש לכם \ לילד שלכם דיסלקציה. מכון אבחון יכול לבצע אבחון דידקטי שיאמת או ישלול את החשד לדיסלקציה אך יש צורך קודם כל לחשוב על הרעיון לגשת לשם, זה בדרך כלל קורה כשמתגלים סימנים לדיסלקציה. אך איך מזהים סימנים לדיסלקציה?

קשיים עם חרוזים

בתקופה שלפני בית הספר לא כל כך פשוט לזהות סימנים לדיסלקציה כי ילדים לא לומדים לקרוא ולכתוב כמו שהם לומדים בשנים הראשונות של בית הספר. עם זאת, בעניין החרוזים לפעמים אפשר לגלות סימנים כאלו, ילד שלא מצליח לזהות חרוזים פשוטים או שמשחקים עם חרוזים מאתגרים יותר מאשר את הילדים האחרים עלול להיות דיסלקט.

קשיים בזיהוי מילים או אותיות

כשהילד כבר מתחיל ללמוד קריאה וכתיבה, לפעמים הוא יתקשה לזהות אותיות ויבלבל ביניהן. לפעמים הוא גם יעדיף להתגבר על הקשיים שלו ולחפש פיתרונות אחרים. למשל כשמוצגת לפניו מילה עם תמונה, הוא יעדיף פשוט לתאר את התמונה. לדוגמא: אם מראים תמונה וכתוב למטה 'כלבלב', הילד יכול להגיד 'כלב' רק בהתבסס על התמונה למרות שכתוב למטה כלבלב והוא מסתמך רק על התמונה.

הימנעות מקריאה בקול

הרבה ילדים חוששים מקריאה בקול, אבל לפעמים אם הם יתקלו במילה לא פשוטה הם ינסו לעשות זאת גם אם זה לא יוצא בדיוק. ילדים בעלי דיסלקציה יעדיפו להימנע מלכתחילה בכלל מפעולת הקריאה בקול.

צורך דיבור ושימוש במילים

ילדים בעלי דיסלקציה יעשו הפסקות מרובות בזמן שהם מדברים. הם ימלאו את הזמן הזה ב'אההה' ו-'אממממ' ולפעמים ישתמשו במילים שחוסכות מהן את המחשבה על המילים הנכונות כמו 'הדבר הזה'. אוצר המילים שאותם הם מבינים יהיה גדול מאוצר המילים שבהן הם משתמשים בזמן דיבור.

שימו לב

כמובן שכל אלו סימנים אפשריים לדיסלקציה אך אין זה אומר שאם אחד הסימנים נראה אצל ילדכם יש לו דיסלקציה. צריך לראות איך הילד ביחס לרמת בני גילו, צריך להכיר את הילד ולהבחין בהתנהגות לא צפויה או לא מצופה ממנו ולראות שהוא משתדל באמת ללמוד תוך מתן עזרה וסיוע מהצוות החינוכי בגן ובבית הספר. אם בכל זאת יש לכם חשש, פניה לאבחון דידקטי או אבחון דיסלקציה תועיל לכם מאוד בקבלת הכלים המתאימים, הטיפים והדעות של המומחים כיצד לשפר את היכולות של הילד ואיך לנצל את החוזקות שלו כדי להתגבר על החולשות.